השקט נעלם,
מתקרבת סערה.
אצלי-
היא כבר עברה.
עלי-
היא לא פסחה.
הים כבר אינו רגוע-
הדמעות זולגות.
הכחול של השמים-
נעלם, אותו לא תוכל בעיני שוב לראות.
הרוח,
אותו קור פנימי
לא עוזב אותי.
ודבר אחד נשאר כמו שהיה-
אתה.
בך היא לא פגעה,
אותך היא לא הרסה.
הבאת אותה וטיפלת בה כה יפה
גרמת לי לא לשים לב לקיומה
כדי שלא אהיה מוכנה,
כדי שארגיש את הפגיעה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.