ארבל הכרמלי / מבראשית |
ואת ענית לי ב"הן",
בראשית פקחתי עינייך אל אהבתי
ואת נפתחת כמו פרח לידי,
בראשית נשמע רחש אהבתנו בצמיחתה -
קולות החיים על האדמה.
הלילה, כעבור שנה,
ליל השנה החדשה
עליתי אל היכלך ביראה
כיצד תיראה השנה הבאה;
נישקתיך על פנייך
וכחולם התהלכתי בין ערוגותייך,
מבולבל חושים מריחותייך
שיקעתי ראשי בין שדייך,
חשתי נישא בין גלייך,
בצמא בראשית רוויתי ממיצייך,
נשטפתי בסערה, זרעתי מלוא זקפה
ונישקתיך בלבך בתודה...
01/01/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|