ישנם לילות של התנכרות;
הלב פועם בפעימות חלשות
בחדר עמום, תחושת תלישות
סתם בוהה אל מסך הטלוויזיה
ואין בי הכוח להתרכז בסרט אהבה,
רק מנסה לפרום עיקצוצי כאב בראשי
ממחשבות מתרוצצות על האתמול, היום והמחר.
ולרקום בלבי את הבדידות
לכל ימות השנה;
לסגור את כל דלתות נפשי.
ישנם לילות, בהם אני מחכה
להיות שוב אתך,
לחוש כציפור מוגנת בקן,
להניח לנפשי העייפה להירגע,
לשקוע בביטחון בזרועותייך
וללחוש לך מילות אהבה,
לחוש את חום גופך
ולהרגיש את הבזקי הכוכבים,
לאסוף אותך אל גופי
ולהתערטל שוב בלהט הסערה
בה היתרתי לך להפנט את גופי.
וישנם לילות שאני לצידך -
אתה לא איתי ואני לא איתך.
06/01/05 |
