עד אותו היום הכל נראה שונה לחלוטין - הציפורים צמחו והעצים
צייצו אבל אז הופיעה שושנה ומאז הכל השתנה, לפתע הופיעה
ובאה. איש לא תאר לעצמו שכך יהיה אך למרות הכל זה
קרה.
דויד (מהמכולת) החליט שזו חוצפה, הוא לא היה מסוגל לסבול זאת
יותר, וכתוצאה הוא נתן חלב לחתולה. אבל האם זה עזר לו? למען
האמת - כן. ולמרות הכל הוא גידל כלב.
"300 שקל?!" נשמעה צעקה, הרעש בקע מהמכולת של דויד ולא
מהמספרה של ברוריה.
אבל דויד הבין לא נכון - הוא חשב שנפלו לו 300 ש"ח, ודבר לא
עזר לו, הוא המשיך בטעותו, דבר שגרם לעצירות ואז לתאונה
מביכה ביותר: אכילת באדי.
דויד החליט לתקן את העוול, והוא ידע שיש רק דרך אחת לעשות
זאת - חתונה, הוא ביקש באופן מיידי נישואים משושנה שאמרה לו
יאללה, לך הביתה, ומאז מערכת היחסים בינהם השתנתה ללא היכר.
כל יום הם הלכו מכות וכל לילה הם ישנו, למעשה כל הזמן הם
רבו עד אשר יום אחד מת דוד ומאז שושנה השתעממה.
יום בהיר כשמש, פגש דויד (כרוח) באישה מלאכית מצליחה. הם
הנהנו לשלום איש לרעהו, ומצאו את עצמם בגן עדן תוך מספר
דקות, באותו הרגע החלו במעשי צדקה. והחליטו לנצח נצחים
להשאר מתים.
הקורא הפשוט ודאי שואל את עצמו - מה הקשר בין גן העדן לבין
תחילת הסיפור, או מה הקשר לכותרת.
כמו-כן הקורא חסר ההשכלה ודאי לא שם ליבו על החורים בעלילה
ופיספס את הטימטום.
לעומתו, הקורא המשכיל עד מאוד, עשה בחכמה ולא קרא את הסיפור,
אבל אין זה מענייננו ונעבור להסבר של מהו הקשר לתחילת הסיפור,
אז מה שקרה הוא ששושנה פגשה כעבור 3 שנים את יעקב והם
התאבדו אבל אז אכל אותם צבי, ומה לעשות - נוצר ילד צבי
בריא ונהיה בלאגן גדול בעקבות האכילת גופות. אבל עכשיו הכל
בסדר משום שכולם שמחים וגם דויד וזה בערך הכל.
סוף
לאלו מבינכם שתוהים מדוע יש כאן קווים כאלו, אז זה היה סיפור
השלמה שכתבתי לידיד שלי והוא מילא...
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.