מגע אחד נגעת
והתלהטו שפתיי,
לשונך עליהם העברת
ונדבקו כמותכות,
נישקת ענבלים בהתמדה
וינקתי נשיקותיך כדבורה;
נתת שם חדש לתשוקה
אשר ממזרח השמש עלתה.
קילפנו, פלח אחר פלח
את הבושה שעמדה בפתח,
נתנו שמות לפרחים
בעודנו, אחר התשובות מחפשים.
חיוכים חמקו ובאו לחליפין,
דמעות ניצבו בפינות עיניי;
ביקשתי להישאר הפרח המיוחד
בפרדסים צהובים שהחלו לצמח פרחי בר,
להיות הרוח המלטפת בלטיפת פרפר
כשאנו ניצבים משקיפים אל מול ההר.
רציתי להיצמד לתנוחה
בה אני בחיקך,
שאתה מלטף את משי שיערי
מעביר רטט קל בפיטמותיי
ואני אומרת לך:
"יש לך מגע של קסם"
ומצמידה לך אגן
ולוחשת: "אתה נמר,"
אני התביישתי לומר לך:
"בוא והסתער!"
08/01/05 © |
