יש בי מידה של רחמים,
דמיון מודרך וקסמים.
אבל זה לא עוזר לי.
אבל לפעמים, זה עובר לי.
כשאת מולי סותמת,
חורים שאת אורגת ,
רגשות שאת מוכרת ,
גם האנרגיה הכי טובה,
נעלמת במכה.
ואין בי כוח להבליג,
ואין בי כוח להפסיד.
את רוצה מה שאת רוצה,
ואני מזכיר לעצמי שאת אישה,
נשמה נושמת וערה.
גוררת איתך אור ואפלה.
אי שם בתוכך ראיתי,
רכות תהומית ושתיתי,
וצרחת עלי רוצח,
וכעסת שאני בורח,
אז כאב לי,
ודיממתי לי בשקט,
בזמן שאת צוחקת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.