[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני ואת יכלנו לשבת נצח
אחת מול השנייה
ורק להסתכל
אחת על השנייה
לי זה בטח היה מספיק
הייתי הכי מרוצה בעולם
אבל אסור שאף אחד היה עובר, כי אז אולי היית מפנה את המבט אליו
לשנייה, והייתי מקנאה בו
ואסור שיהיו שם זבובים או יתושים, כי אז אולי אחד מהם היה נוגע
בך לרגע, והייתי מקנאה בו
ואסור שתהיה שם רוח, כי אז אולי היא היתה עוברת בשיערך, והייתי
מקנאה בה
ואסור שיהיו קולות רקע, כי אז אולי היית מקשיבה להם במקום לשקט
שלי, והייתי מקנאה בהם
ואסור שנשב על שום דבר, כי אז הספסל או האבן היו קרובים אלייך
יותר ממני, והייתי מקנאה בהם
ואסור שנעמוד, בערך בגלל אותה הסיבה
ואסור שנלבש כלום, כי הבגדים היו עוטפים אותך מקרוב, והייתי
מקנאה בהם
אולי אסור שנהיה
במחשבה שנייה, אולי לא הייתי הכי מרוצה בעולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם אין אני לי -
באסה.

בוליביה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/8/01 9:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה בר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה