אימא של מיכאל שמעה את החדשות של תשע בערב בטלוויזיה היא הבינה
ממה שנאמר בחדשות גדי סוקניק שקרתה היום תקרית בגבול הלבנון
במוצב הר דוב. היא התקשתה להסתיר את הדמעות וסגרה את הטלויזיה.
אף אחד לא היה בבית כשהיא צפתה בטלויזיה בחדשות ולכן אף אחד לא
הצליח לראות את הדמעות שזלגו לה אז על לחייה הסמוקות מפודרה
ריחנית.

היא שמחה כלכך כשמיכאל התגייס ליחידה קרבית, אך עם זאת כמו כל
אימא היא דאגה. היא היתה יפה אימא של מיכאל, הוא והיא היו
דומים שתי טיפות מים. מיכאל אהב כל כך את החיים, הוא כל כך שמח
שידע כי התקבל לסיירת מטכ"ל עד כי כל העיר שמעה על כך. הילית
חברתו, שעוד לא סיימה את התיכון והייתה בכיתה י"א מאוד הצטערה
לשמוע כי מיכאל ישרת מאוד רחוק מהבית ולא יוכל לראות אותה כל
שישי, ושכל מה שיהיה מעכשיו זה רק סיפור של שינה נודדת בלילות
, ושל חיפוש אחרי מציאות שונה מהבוץ שכל המדינה נמצאת בו.
הילית שהייתה מצוברחת מאוד מהבשורה המרה שקיבלה , הלכה לחלוק
את הבשורה עם חברתה מישל. מישל אמרה שאם זה מנחם אותה אז גם
החבר שלה אור, משרת רחוק מהבית וגם הוא ביחידה מובחרת ושהן
יכולות לבכות יחד על אובדן הזוגיות שהייתה להן וכל כך הוסיפה
להן.

מישל והילית יצאו להסתובב בקניון ולעשות שופינג כדי לשמח את
עצמן וכדי להתגבר על המצב המאוד לא אופטימי שאליו נקלעו.
בקניון הם פגשו לפתע את שמעון ידיד קרוב של מיכאל ואור. ומה
קרה תדעו בפרק הבא