|
האופוריה של האהבה
הכהתה את כל החושים,
העצב והשמחה נמהלו יחד
בדמעות של דם.
הלב התחיל לפעום לו
בפעימות מהירות
ולקח את כל האיברים
למצב של אפיסת כוחות.
האוויר לא הגיע לריאות
הוא נעצר היכנשהו
במבוי הבלתי עצור
של רגשות האדם הבודד.
את השיר הזה כתבתי אחרי דיבור עם ידיד טוב,וכל הרגש שלו איכשהו
עבר אליי,הרגשתי תסכול רב,וזה מה שיצא לי.
מוקדש לניר |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.