אני אמן מיוסר,
הגורל אכזר,
העתיד אפל וקר,
ומההר נולד עכבר,
אני סתם מכוער-
עם M-16 מקוצר.

מצפוני כבד,
ואני מתבודד.
כנגד הממסד- אתמרד.
יום אחד, את ואני נתאחד
לזכר היהודי הנודד
ואז בצוותא- נתאבד.

יגוני רב
ואנוכי מאוכזב,
חסר במילקשייקי חלב
דואב לי הלבלב
כנבילת הסחלב,
וכדוד לוי- אני נעלב

קניתי סטייק בלאפה,
וחרפושית עליו צפה,
ילדותי חלפה, עפה,
וקיבלתי כאפה,
משל הייתי פרנק זאפה,
או מינימום- פרנץ קפקא.

אני שבוז,
חוטף שריקות בוז,
ויש לי מורסה בעכוז.
בשכונה קשה להיות ווזווז
עם מפוחית שבורה אשיר לי קצת בלוז....
העיקר-שייצא לי חרוז.