כמו ים,
ונחשול באוקיינוס,
המחשבות ממשיכות לזרום.
אני עייפה,
הראש נופל,
אבל אני כמו בתוך חלום,
כותבת וכותבת,
עוד ועוד,
את כל הרגשות,
הכי כמוסות,
הכי אישיות.
זו אני פה,
פתוחה לרווחה על ידי המילים,
כמו גוף על שולחן מנתחים.
אם תקחו יותר מדי,
או תחדרו עמוק מדי,
אני אמות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.