מדן נריה / קנאה |
כלבלב שזכה בעצם כתשר,
חלף-והעצם בפיו-על פני גשר;
אך דמותו הנשקפת למטה במים,
נראתה לו ככלב אחר-עם עצם כפליים!
על זו החוצפה הוא החליט להגיב:
הוא השליך לנהר את העצם מפיו;
חיש-קל הוא זינק, ולמים קפץ -
לחטוף את העצם שבה כה חפץ
ואז בא ההלם, ועמו המפח,
כשנוכח שדמיון הפילהו בפח,
ושזה המחיר ששילם על עוון
של קינאה בזולת ואין-קץ תיאבון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|