[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נדב בן-סימון
/
שלולית

שבוע לאחר מכן אמו מתה, אך באותו יום הוא התקשר לנערה שאהב.
נשאר ידידים, אמרה, והרגיש איך היא שורפת באש כתומה את ספר
משמעות החיים שלו, שבו היתה כתובה רק מילה אחת, שמה.

המקרה גרם לו דכדוך מכביד, וימים מספר הוא התהלך כסהרורי,
מחייך מידי פעם ופעם, מדבר, בוכה, ובעיקר חושב. לפנים היו
מרוכזות כל
מחשבותיו בה, אולם כעת הרגיש כילד קטן בעיר ענקית, אפורה
ומנוכרת, כשמכל פינה ניבטים אליו אנשים זרים, מאימים. הוא הבין
שאיבד אותה,
על-אף שלא היתה שלו מעולם.

היא נהרגה בתאונת דרכים, וכשראה איך קוברים את גופה הקטן כגופו
של ילד עטוף בתכריכים הלבנים, ידע שמעתה חייו יהיו כהליכה בתוך
בריכה, שמימיה כמרקם דבש, אולם עכורים ומעופשים המה, חומים
ומבאישים, ובכל מקום שושנות מצהיבות, נרקיסים רקובים ופגרי
חיות שהעלו אדים מצחינים.

הוא נשכב ומעליו ריחפה דמותו של אמו, כגחילילית ענקית, ואט-אט
התקרבה אליו, ומילאה את גופו החלול והמרוקן. חדרי היגון והכאב
בליבו
קטנו מלהכיל את כל מטען הצער, ופירורי שכול זרמו והגיעו לעיניו
הדומעות. עופרת מילאה את עורקיו, וגופו היה כבד כמאובן. הוא
הביט במראה, אך כל מה שראה היה כלוב הבשר, הגידים והעצמות שכלא
את נשמתו המיוסרת, וידע שזהו המראה השיקרי ביותר שראה מימי
חייו.

התנפצותו של צורך הקיום וריקנותה של המשמעות, נראו לו ברורים
עתה כמו זוג עיניה הצוחקות, ששטו בחלל, כשני נשרים כחולים,
הדואים סביב
נבלת אושרו.

הוא מאס בכל. המוסיקה צרמה לו, הספרים לעגו לו. הוא נלחם בבכי,
אך זה הכריעו ארצה פעם אחר פעם.

הוא היה כמו נר בסופה, נלחם על חייו, אך כאשר להבת האובדן
מוססה אותו, נותרה ממנו רק שלולית אדם, שכל התקווה התאדתה ממנה
זה מכבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מלוכלכת!

פרובוקטור.


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/11/-1 0:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב בן-סימון

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה