ניצן יוסף / סדק |
עוד דמעה יורדת.
הרגעים שמשתקים,
את כמעט נופלת.
והחלומות, הסיוטים שמפחידים,
את כמעט נשברת.
ואז הקול, והנה את נשברת..
קול הפיצוח נשמע
הסדק נפתח,
הלב הוא הראשון שנפגע
את מתפוררת לפירורים קטנים
ובאחד מהם רואים את הפנים שלו, זוהרים,
הוא עדיין חי בתוכך כמו רוח רפאים
הוא רודף ולא עוזב,
הוא לא מרפה, רק ממשיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|