היומרה החדשה / שיר לתמר |
או בעצם כמה במקביל
מטרימים, מתפשטים כרשתות עצביות
על קליפת הקרח מסביב לגופה
אני מחייך
מעביר לשון על שפה עליונה
מביט בבלתי נכבש
מבין או לא מובן
יורד על ברכיי, גוחן לפנים
גומע טיפה וטיפה
של מה שהיווה הנאה
או סבל לסירוגין
מרווה צמאון (של שנים, הזיות)
משחרר מחנק מתוק בגרון
שלולית על רצפה ביבשת זרה
את מתנגבת -
אני כבר נקי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|