נשאר במקום בלי תחושה ברגליים
נהר של דמעות זורם מהעיניים
כבר אין לו תקווה
למצוא אהבה
רוצה למות
כי לחיות לבד, זה לחיות בסיוט.
יושב על הכסא שמתגלגל לו כל היום
ללכת כמו כולם הפך להיות חלום
הוא תלוי באנשים שבו הם מטפלים
ולא מאהבה- כי כסף הם מקבלים
והוא לבד
תמיד בצד
מרגיש כמו אף אחד
ללא תחושה גופנית
אך כואב לו נפשית.
הכל התחיל בלילה אחד סוער
הלילה האחרון שהוא זוכר
הוא נסע כמו כולם, רק יותר מהר
ובתאונה אחת, הפך למישהו אחר.
ללכת או לרוץ אינו יכול יותר
רוצה שיגמר, הוא כבר ויתר.
כי מי תרצה גבר כזה?
מי תרצה "פריק" נכה?
איש המרותק לכסא
לא יוכל עוד ללכת
גם לא מנסה.
הוא בודד לנצח
בשבילו זה נגמר
כדור חודר לרקה
כבר אין לו מחר.
בודד נולד
בודד לנצח נשאר. |
