שוב הלילה בא, ואתה מרגיש נורא,
בכל הדמעות שלך אשמה החברה
לשעבר, היא עזבה אותך לבד,
שוב הלילה בא, ואתה בלי אף אחד.
שוב אתה כותב, שיר שלא בא מהראש,
איזה בן זונה יקרא, ויחשוב שהוא נדוש
ויכתוב תגובה סתמית, ויהיה לך לא טוב,
שוב אתה כותב, ואתה תמשיך לכתוב.
שירים על הכאב היחיד שלך,
הם ניסו להבין, להציל קצת אותך
מהפחדים שלך, מהמילים שכתבת,
איפה הם היו כשאותה אהבת?...
שוב אותן מילים, שמראות על הבדידות,
בכל השירים שלך יש רצון חזק למות
ונמאס לך לצעוק, אז אתה מתחיל לכתוב,
עוד מעט תקח עוד סם, רק כדי שלא תחשוב.
שוב כל הקוראים לא יודעים את האמת,
יום אחד באיזה שיר, ימצאו אותך כבר מת
אז יידעו שרגשות לא בנויות ממשפטים,
כל אותם האנשים, שכותבים ואז מתים.
שירים על הכאב היחיד שלך,
הם ניסו להבין, להציל קצת אותך
מהפחדים שלך, מהמילים שכתבת,
איפה הם היו כשאותה אהבת?...
שוב הלילה בא, אל תבכה בבקשה,
מישהו אותך צריך בבמה החדשה
שתכתוב על הכאב הנכון והמציאות,
שוב גונן שופך ת'לב, עד היום שהוא ימות.
וכותב שירים על הכאב שלך,
הם ניסו להבין, להציל קצת אותך
מהפחדים שלך, מהמילים שכתבת,
איפה הם היו כשאותה אהבת?... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.