|
מלמעלה עד למטה
בין קפלי האור על הבגדים שלך
מצטיירות תמונות
לא זוכר את שמן
לו הייתי רק יכול
לעטוף שלווה על הפחדים שלך
איך עובר הזמן
לא יכול לישון
ואולי את
תכסי אותי
ולאט ידי עוברת
מציירת את גופך קרוב אליי
ותמונות חומקות
לא נותר סימן
לו הייתי רק יכול
להרגיש קרוב את הבשר החם
איך הקור חודר
והזמן עובר
ואולי את
תכסי אותי
מילים: יריב גוטליב. לחן: יריב גוטליב וז'ק מיראז'
(ז'ק מיראז': שרה דוידסון - תופים, יאיר גת - בס,
אופיר לוקאיי - גיטרות, יריב גוטליב - שירה וגיטרה) |
|
הצבא מזיין אותי
כי המתנחלים
מזיינים את
הערבים, הערבים
מזיינים את
החברים שלי, כי
הם מזיינים את
החברים שלהם,
החברים שלהם
מזיינים אחד את
השני כי אין להם
את מי לזיין.
ואני. אני מזיין
מתנחלת שהכרתי
ליד שכם. זאת
אומרת שאני
מזיין את הצבא.
זאת אומרת שאני
מזיין את עצמי.
איי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.