גרא שכטר / טנגו |
בטרם עת,
ערפילו הבוקר,
היכו בה ללא רחם...
שאלתי את עצמי,
למה?
מה עשתה לנפשי
שכה סובלת?
הגוף והנפש,
הן חד הם,
ולמה תסבול הנפש,
הגוף יעלוז?
האמנם רק
תאווה נינוחה,
והנפש, אלמנה?
מתי תשמחני נפשה,
יסמכני גופה,
יחדיו,
במחול הטנגו?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|