דואט?
אנקור?
יחיד חיי
הגל נא
ממחבואי
בעודי יש גאולה
מלוך על גורלי
גזל נעורי לי השב
המתן עם אביבי
תחת שפתותיך יחלשו ימי העכורים
בין שפתיך יומי יפרח
כגוועת בין פרחי ורדים או סיגליות
כציפור שירי
ואני עוד לא ידעתי מי ומה אתה
ושמך על שפתותי כרעד,
כריצפת אש בלילות
על משכבי חסר המנוחה
בערה בנשמתי
עיניי נמשכות אל האופק,
אל הזוהר שראיתי אותו פעם אחת ולא ניתן לטעות בו .
יחידי, יחידי
חולשותיו של הגוף גוברים.
ברוכים המלאכים שניבאו לי אותך
אני,
כבר בזמן שכולם התפללו למוות המהיר שהוצע להם,
רציתי שהייסורים ימשכו לעד, שאחיה עד אינסוף ואראה אותך.
ורצתי בכיוון ההפוך אל הקרב,
היכן שאין סכנה ממשית.
כשקופה
ללא תיכנון
בהפתעה
במיקריות
במענה על הצרכים הבילתי תלויים בדבר.
באהבה.
תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.