תום מור לי / בואי |
בואי יחפה, בואי לבנה.
תהיי שקטה כולך בשקט המתוק.
חיוך מלאכי, מבט תינוקי.
ואת לי שלכת נושרת על ליבי וחולפת,
ואת לי אבן פוגעת חזק ונופלת.
ואני הייתי פרח אחד
והוא נבול והוא מיותר.
ריחו נבלע בחלל וציבעו דם.
מילים רכות, תחושות מעיקות
הרגש עובר מלחמה.
ואנחנו לא רואות
ואנחנו לא נוגעות.
לא נדע עוד מגע כשידינו קשורות
חוטים חוטים של זהב,
הם לא יאירו לנו
הם חותכים מבט.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|