|
געגועים
למה שרע, לדמעות
געגועים
אליך, לאשליות
עושה שני צעדים ואז חמישה מחזירים אותי לאחור
נמנעת, שוכחת
מנסה את הלב לסגור
אבל כלום לא עוזר כשממך אני בורחת
רחוק כפי שאתה
רחוקה כפי שאני
המחשבות לא עוזבות
עיניך אינן מרפות
הזמן
הזמן הארור הזה
רק שיעבור, שיחלוף מהר
שכבר לא תהיה חלק ממני
שכבר לא תהיה חסר
הנפש יגעה
יגעה מלנסות
יגעה ממחשבות
מחפשת מרגוע
את הריק ללא ניע
הדקות לא זזות
הימים מתארכים
כמה זמן זה עוד יקח
קשה כשהפצעים אינם מגלידים
אתה בוודאי כבר שכחת
אותי
אותנו
אולי גם אותך
וודאי כבר מצאת את עצמך
בזמן או מקום אחר
שבו כלום לא חסר
כלום,
גם לא אני. |
|
|
כשפגשתי את
הזוזו לסטרי הזה
ישר קלטתי שהוא
מוזר, קודם כל
היו לו שני
אפים, אחד במקום
הרגיל ואחד ליד
הביצים, כל פעם
שהיה מגרבץ הוא
היה דופק גם
אפצ'י הגון.
זה יצר בעיה כי
הוא שמר את
הקוזלך שיצאו לו
מהאף (ומהביצים)
הוא היה אוסף
אותם לתוך
קופסאות גפרורים
ומוכר בשמונים
שקל לקופסה, היה
קשה אז, אבל
הסתדרנו.
יגאל עמיר מעלה
זכרונות בערב
הווי וסלוגן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.