|
כתבתם לי סמלים ואותיות
חרוטים בשפת אבני הזמן.
ואני ידעתי
כי יותר משמיישבים אנו את המקום
מיישב הוא אותנו
ויותר משחורשים אנו את אדמת הכפר
נועץ העמק להבי הזמן בנו,
הלוך וחרוט עד זוב דם,
עד סוד חיי אדמה ניגר נוטף כמור כתית
ופינו שליו - נטול סמלים או אותיות
ולא חורט סיגי זהב או נצח
אל מול תעתועי ההווה. |
|
|
אילו רק הייתי
מכשייפה של
הגויים...
ים פם הופה
תריצי צייט!
הייתי אז עושה
פה כישופים שאין
כמוהם, טום בם
פרה בילי בייט.
הו, אילו אילו
אילו...
יואב קוטנר,
בשיר הלל
למכשפות ככלל,
ולענבל פרלמוטר
בפרט.
יהי זכרה ברוך,
כמו גם רצועות
נסתרות בדיסקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.