אורטל בחש / רגע לפני |
שנה ועוד שנה,
שניה אחרי שניה,
הלב קורא ואני לא עונה.
לא מקשיבה שותקת,
ובלילה עוד דמעה יורדת.
וביום כשהשמש צורמת
אני אל עצמי נכנסת,
לא חושבת על מה שקרה
רק מחכה לסימן
שיראה לי שאני לא אבודה.
רוצה לנוח או לברוח
רק לא לחשוב על הבדידות,
מנסה בכל הכוח לאחוז בשפיות,
אבל אין יותר סיבה, אין משמעות.
אלוהים רק דבר אחד אני רוצה,
תן לי רגע להפרד מכולם,
ואז תוכל לקחת אותי איתך לשם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|