רינת רחל / אמי |
אני כבר לא כל כך זוכר
שריטותיך המדומות
נגעו באצבעותי הזעירות
את כאבת
אני חשתי את כאבך
בין שוקו לבננה
הזכרת לי ללא הרף
אהבתך לי בחום
בעינייך
בשתי ידייך
עדיין רואה אני את אהבתך
יודע, מבין
לעיתים חש אני ששכחת
את החשיבות שלך כלפי
לא יודע אמא
איך אוכל לגמול לך
איך אביא בך שקט ושלווה.
ללא תיכנון
בהפתעה
במיקריות
במענה על הצרכים הבלתי תלויים בדבר.
באהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|