אבי, אמי, בכורי
וסבי שלא הכרתי
בלי אומר שתלו בי נופי מלמלה
מתבדרים אל ועל ארץ קרה;
נגונים בי הוסיפו, הזויים -
פעם בנהי קולו של חזן
ופעם כאשד זורמים
מכלי יער, זמר ומיתר;
אבני מדרכת הורישו לי
מרצפות רחוב ללא מוצא.
לא אדע לחיות זולתם
מכאוב לא אוכל לו
ובדידות
עד יאספוני עמם
לשם.
YP
ינואר 2005 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.