[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שבתאי פרגה
/
רסיסים

מספר צירופי המקרים גרמו לכך
שגם את הקטע הזה, מישהו אחר כבר כתב.
אולי בשפה אחרת, אולי בפיסוק שונה, אבל כתב.

היו רגעים שחשבתי שאנחנו לבד בעולם, מתעלם מאחרים עימם היית.
אולי בשפה אחרת, אולי בפיסוק שונה, אבל היית.

היא התפשטה - אבל לא אצלי בחדר.
השולחן לבש את חולצתה והכסא את המכנס
ומדף הספרים העליון את התחתון - לכבוד אחר.

עיוור פגש אילמת,
הוא לא ידע כמה שהיא טיפשה
והיא ניצלה וניצלה זאת.
עכשיו היא התחילה לדבר והוא מקווה שהוא שומע.

הים מרגיע אותי -
את מלחיצה והוא מרגיע,
הוא אומר שאת רדודה ושאני לא הראשון.

סיגריות מרגיעות אותי -
את מלחיצה והן מרגיעות אותי,
הן אומרות שמזל שהפסקתי בזמן.

אף אחד לא פוגע, אף אחד לא נוגע, אף אחד לא יודע ... עליי.

חברים מרגיעים אותי -
את מלחיצה והם מרגיעים אותי,
הם אומרים : "תבוא זו, תבוא אחרת" ושהם יישארו תמיד איתי.







ליצירה 3 תגובות (תגובה אחרונה: 17/9/04)
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כמו שן שנפלה
ועודנה תלויה
בחוט
של תקווה
ובה משחקת לשון
אדומה משחק של
כאב.


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/8/01 22:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שבתאי פרגה

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה