New Stage - Go To Main Page

רועי רובינשטיין
/
העזיבה הזמנית

את אמרת שהוא עזב כי התאהב במרחב
ולא רצה לעצור בליבך ולהשאר פצוע
הוא הותיר לך במכתב את כל טענותיו
אדם צריך להתחפש למשוגע בכדי לרוץ ללא ידוע
לרוץ אל הלא ידוע

כעת ודאי גם את תצאי לשוטט ותראי
שיש עננים שמגלים את הירח
שנותן לך אור גדול להביט כך בכל
זה מדהים כמה יכול אור אחד לשכנע

ואהובך אשר עזב ראיתי את צל רגליו
מטפסות במעלה רחוב בעודו שיכור אך לא שמח
אני מרחם על האדם שמעביר ללבו דבר אחר מדם
הרי יכל להשתכר מחלב האם של הירח
יותר קל להתמכר לחלב האם של הירח
פה ושם הוא עוד זורח

כשהוא ביקש ממני איזה שטר
להמשיך לגרור את הפער
חשתי בכף ידו את טביעת אצבעו של המפתח
הוא עוד מחזיק בדלתך כי יודע הוא שרק עליה
הוא לבסוף צונח
ואת שואלת האם להשאיר אותה פתוחה
לביקור אורח
השיכור דבר אחד לא שוכח

אם תתני לי לנחש אתם ודאי תמשכו לאש
ותתנו למילים למצוא דרכים אל הקרביים
זה מדהים איך החרטה יש מקום להסלמה
כל פעם שמדובר בשטח הביניים
הביטי בסהר ורחצי אותו
עם המים מהעין



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/1/05 2:09
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רועי רובינשטיין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה