קשה לנחם לב שבור. זוהי מומחיות לדעת ולעמוד ממול בדיוק כשכמעט
צונחת, נמרחת על הרצפה היקרה בבית העוד יותר יקר הזה. מומחיות
לדעת להחזיק ולא להפיל - למרות שהיא חצי קורסת. כישרון לדעת
מתי אסור לך לחייך, אפילו שרוצה, אפילו שאומרים שחיוך זה
מעודד.
מתנת אל לדעת מתי לשתוק.
לב שבור תמיד בוכה אל תוך הלילה, ובכל לילה, אל תגידי שיש יוצא
מן הכלל. בכל לילה, אחרי שהעיניים נעצמות ונדבקות בעודף
קורי-שינה מפאת חוסר שימוש במשחה שאת צריכה, הלב השבור לא מאחה
את עצמו כי אם נכנע לכוחות חזקים ממנו, ומרפה את אחיזתו בו.
החלקים מתרחקים זה מזה ומשפיעים על החלומות שלך, ורק כשכמעט
מתעוררת, משהו חכם במוח העוד יותר חכם שלך - זה שמוציא תשיעיות
ועשיריות כל הזמן - מחליף את הכל בחלום מטופש, כזה שרואים שלא
נדרשה בו הרבה מחשבה.
המוח החכם שלך עוזר לך להיות בבית-ספר כאילו הכל רגיל ושם אף
אחד לא מנחם את הלב השבור שלך, אף אחד בכלל לא יודע.
קשה להתמודד עם הכישלון שבניחום הלב השבור, והכוח שנדרש לעשיית
התהליך שוב ושוב הוא גדול מאין כמותו, וכל הכבוד על הרצון
הטוב. קשה לראות פרץ של דמעות ולדעת שאין יכולת להפסיק ולדעת
שגם החיבוק המאוד ארוך והאמיתי שלך לא עוזר כל-כך לטווח
הרחוק.
לנחם לב שבור זו מלאכה שדורשת הרבה אומץ.
בעיקר אם מדובר בך עצמך. |
