הַדִּיקְטָטוֹר הוּא ש-ַחְקָן שֶׁאֵינֶנּוּ מֻעֲרַךְ מַסְפִּיק

עַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד בַּחֲדַר-הַשֵּׁנָה שֶׁלּוֹ
וּמִתְאַמֵּן
מֵרִים אֶת הַיָּד מְעַוֶּה פָּנָיו וּמְדַבֵּר
ש-ְפָתוֹ שׁוֹנָה בְּהֶתְאֵם לַנְּסִבּוֹת
הַמְּדִינָה מִתְחַלֶּפֶת אַךְ הַשּ-ַחְקָן נִשְׁאַר ש-ַחְקָן
מְבַיֵּם אֶת עַצְמוֹ בְּחַזָּרוֹת נִמְרָצוֹת
לִפְעָמִים הוּא כְּאִלּוּ זוֹעֵם
מִלּוֹתָיו בְּרָקִים וּרְעָמִים
לִפְעָמִים מִלּוֹתָיו מְתוּקוֹת מִדְּבַשׁ
כָּךְ אוֹ כָּךְ הֵן תָּמִיד מִתְחַפְּש-וֹת לֶאֱמֶת  
הַיּוֹם הוּא יְדַבֵּר
מֵהַמִּרְפֶּסֶת/בָּרַדְיוֹ/בַּטֵּלֵוִיזְיָה
יַבְטִיחַ הַבְטָחוֹת שֶׁלְּעוֹלָם לֹא תִּתְבַּצַּעְנָה
יִסְחַף אֶת הַהֲמוֹנִים בַּהַצָּגָה עֲנָקִית
הֵם סוֹגְדִים לוֹ, הָאֱלֹהִים שֶׁלָּהֶם
יָרִיעוּ לוֹ כְּשֶׁיַּעֲמֹד עַל הַבָּמָה
עַכְשָׁו הוּא עוֹמֵד מוּל הָרְאִי וְעוֹש-ֶה חֲזָרוֹת
אוֹמֵר אֶת הַמִּלִּים הַנְּכוֹנוֹת כִּבְיָכוֹל
עוֹטָה אֶת הַהַבָּעָה הַנְּכוֹנָה כִּבְיָכוֹל
אֲבָל מִי יִכְתֹּב אֶת הַטֶּקְסְטִים לִדְמוּת שֶׁל
אֱלֹהִים?
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה; הָעִקָּר שֶׁהֵם מַאֲמִינִים לוֹ
אַגָּדוֹת עַתִּיקוֹת קָמוֹת לִתְחִיָּה בְּמַעֲש-ֵי קְסָמִים
הָרְאִי מְש-וֹחֵחַ אִתּוֹ כְּמוֹ חָבֵר וָתִיק
הוּא יִשְׁמַע אוֹתוֹ עַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן
בְּלִי צֶבַע לַשּ-ֵעָר וְטִפּוּלִים קוֹסְמֵטִיִּים
הוּא הַיְּחִידִי שֶׁרוֹאֶה אוֹתוֹ לְלֹא תַּחְפֹּש-ֶת.

                            דן ספרי
                                                         
©