ב.ד. עודד / שיר ערש |
ושכח כיצד אוראחרון
נמוג מבעד לחלון
ומאומה לא נותר משמש
ערב אדומה.
שכח איך ניב שקיעה כחול
חתך בכסת כמכחול
בשקט שאין איש יכול
לדעת אם ישוב אחרי
שנעלם באדמה.
אטום אוזניים עייפות
מכדי לשמוע נאקות
אישה, בכור וילדות
מעבר מעלה גבעה בצל
רמאללה השכנה.
חפור בגדם אצבעות
בינות טרשי חלקת מראות
סדוקות אשר כמהות להיות
אתך בתוך שמיכתהפוך,
רכה וחמי
-מה.
13/9/00
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|