לאחר הרבה מאד שנים שנחיה ביחד, והיא תנעים לי את שנותיי ואני
אנעים לה את זמנה, לאחר באמת הרבה שנים, כשנרגיש שמיצינו,
שאהבנו, ולא הפסקנו. אם נפסיק לאהוב נמות בנפרד. אם נמשיך
לאהוב, ניפרד מכולם, נשאיר לפרסום אחרי מותנו איזשהו רומן או
תסריט משותף מבריק, וננהג את מכוניתנו אל מעבר לצוק כלשהו.
נרחף באוויר ונדע כי לא הפסדנו כלום, פרשנו בשיא- צלולים,
אוהבים, ונתנשק עמוקות תוך התעופה, ללא הרהורי החרטה המפחידים
כל כך. נמות ביחד.
כשכתבתי קטע זה, לפני 5 שנים, שתי הנערות שהיו חשובות לי מכל
אמרו לי, כל אחת בנפרד, שהן כועסות שלא כתבתי שהקטע מוקדש להן.
ובכן הוא לא מוקדש להן, ולכן לא כתבתי זאת. אולי הוא מוקדש
לך. |
