שלום!(אם עוד ניתן להשתמש במילה הזאת..)
אני מרגישה נורא מוזר! קורים מסביבי כל כך הרבה אסונות שזה לא
ייאומן! בכל שני וחמישי יש איזה פיגוע
(נתניה,חדרה,ת"א,עפולה,..זרוק איזה שם של עיר מלאה באנשים חפים
מפשע) ואתמול..זה היה נורא..!
קרס אולם שמחות בשם "אולמי וורסאי" שבו היו 700 אורחים בקומה
העליונה, כל התקרה קרסה וכל האנשים שהיו שם נפלו, קומה אחרי
קומה, קומה אחרי קומה אחרי קומה, בינתיים ידוע על איזה 23
הרוגים ועכשיו רק מחפשים את מי להאשים...! טוב..לא רק על זה
רציתי לדבר איתך יומן יקר..אלא גם על החיים הדפוקים שאני נעולה
בתוכם, הם נעשים דפוקים ודפוקים יותר מרגע לרגע ואם זה המצב
המדיני(שהוא נורא, אבל נורא משפיע עליי וכמובן רק לרעה) או אם
זה המצב הלימודי, החברתי וכן, גם העניינים בבית, עם המשפחה
הקצת מעורערת שלי:) אז אתה מבין, הכל חרא החיים כל כך קצרים
וכל כך עמוק בזבל שקשה להאמין עד כמה , וזה מורגש חזק אצלי
בזמן האחרון..:( יש לי עליות וירידות במצב הרוח, אני מרגישה
לפעמים כאילו אני שקופה, ובגלל זה אף אחד לא מתייחס אליי ולא
מדבר איתי.
באירוע המחריד הזה שקרה אתמול בלילה, צילמו אותו, והראו אותו
ברגע שהוא קרה: הראו איך כולם, עומדים על רחבת הריקודים הצפופה
ופתאום איזה ילד מצביע על הרצפה..ושרית חדד (עם שירי הנשמה
שלה..אעלק!) שרה:"אין לי כסף ואין לי...." (לא זוכרת מה בא אחר
כך! תהרגו אותי וזהו!) ופתאום פוףףףףף הכל מתמוטט הכל נופל
ומתרסק בני האדם השמחים האלה המאושרים האלה(שאין לי מושג למה )
שהפכו להיות קבורים מתחת להריסות, חפים-מפשע כמו ביום
היוולדם.., והתינוק..בן ה3-, מה הוא הספיק לראות בחיים שלו? על
איזה מחשבה שטנית הוא כבר חשב..? כלום!!!!
אז בעצם...מה שנשאר ..זאת רק מדינה קטנה ומטומטמת, שכולם
שונאים את יושביה ואף אחד כבר לא עומד לצידה, היא לבד לבדה
לגמרי. וככה ..ממשיך להתנגן השיר של שרית חדד, ורואים אישה
קטנה ושמנה ששרה לה את המילים של השיר:"אין לי כסף ואין
לי...." ופתאום טראח ! כלום לא נשאר..כלום!!!

משיח? אתה בא בקרוב? תבוא! בבקשה תבוא! אנחנו נורא צריכים
אותך!
אנחנו עמוק עמוק בחרא........של עצמנו..:(

                                                           
    תציל אותנו

                                                           
                הצילו!!