ודים זלמנוב / נכחדו |
גופות נערמות במחיצות מעובשות
להבה קטנה דולקת
מסתתרים מהטהור
ריח הטינופת מהם נוטף
האמינו שהאור יעלם
להבת החיים המשיכה להאיר
השפילו מבטם
פה פעור
בלחש זועקים
אוכל
הרעב חילחל בקיבתם
חיי התופת
הורגים פעוטות
משאירים פגרים לנשרים
זעקות חונקות את מצפונם
החשכה נשארה בליבם
היא תשאר עד מותם
חנינה לא קיבלו
נפלו על אדמת הטוהר
נכחדו
נעלמו
מהעולם האכזר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|