א. ר. הנסון / נחנקת |
היא מעמידה פנים
וגם היא וגם השנייה -
הן לא כנות כבר שנים
ואני מחכה לתחייה:
תחיית החברות -
ללא גבולות
שבכל הזדמנות
וללא הגבלות!
אולי זה ככה תמיד?
זה לא פשוט להגיד:
שהחברות אינה אמיתית,
ואולי הקצב המהיר בעצם מאט?
אני זקוקה לחברה
כמו אויר לנשימה...
אני נחנקת
ולעזרה זועקת!...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|