|
היא מעמידה פנים
וגם היא וגם השנייה -
הן לא כנות כבר שנים
ואני מחכה לתחייה:
תחיית החברות -
ללא גבולות
שבכל הזדמנות
וללא הגבלות!
אולי זה ככה תמיד?
זה לא פשוט להגיד:
שהחברות אינה אמיתית,
ואולי הקצב המהיר בעצם מאט?
אני זקוקה לחברה
כמו אויר לנשימה...
אני נחנקת
ולעזרה זועקת!... |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.