היא מעמידה פנים
וגם היא וגם השנייה -
הן לא כנות כבר שנים
ואני מחכה לתחייה:
תחיית החברות -
ללא גבולות
שבכל הזדמנות
וללא הגבלות!
אולי זה ככה תמיד?
זה לא פשוט להגיד:
שהחברות אינה אמיתית,
ואולי הקצב המהיר בעצם מאט?
אני זקוקה לחברה
כמו אויר לנשימה...
אני נחנקת
ולעזרה זועקת!... | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.