מרגישה כה קטנה,
בעולם כה עצום,
בקופסה השחורה
לא שומעת מאום.
לא מרגישה בכאב,
מודעת לקיומו,
יקום לא אוהב
את החיים בו.
הורס את עצמו,
גורם רק כאב -
האם לא תבוא -
האב לא שורד...
בלי תירוץ או סיבה,
אל הים הוא לוקח,
את האם, הילדה,
ועליי הוא פוסח.
מדוע אותי לא ייקח?
האם ישנו כלל?
מדוע עליי הוא פסח
ומת העולל?
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.