שחר גיליס / הלכת... |
זה המילים האחרונות שאמרת.
ונשארתי לבד, בוכיה וכאובה.
נשארתי שם, עומדת בפינה,
רוצה לברוח ולא יכולה.
אני רואה את גבך ההולך ונעלם,
את דלת חדרי נטרקת מאחורייך,
ויודעת שנשארתי לבד
פשוט לבד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|