שחר גיליס / כאב |
עיניים שנפלו, ומבטן לא יעלה עוד.
כאב, עמוק, שמור בפנים.
עיניים דומעות, פנים שנוטות,
גוף עייף מול עיניים נוגות, כואבות.
מה מנצח אותי? מול מה אני עומד?
למי אני מפסיד?
עיניים עדינות, קורנות מבט חלש,
מסתכלות ישר אליי, פתאום באומץ, והפחד נעלם.
והדמעות מתייבשות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|