שחר גיליס / דמעות עצורות |
מול הכאב הפורץ מבפנים.
מאיפה מגיע הרוע?
כל החיוך היפה הזה שנמוג,
שמתמודד עם הרוע.
כל השמחה הזאת שנמחקת לה אט אט מפנייך היפות.
דמעות עצורות.
עכשיו כבר לא, הן פרצו, שברו את כל החומות.
עכשיו הן נוזלות, ופנייך שהיו רק לפני רגע שמחות,
כה יפות, כה צחות...
עכשיו רטובות... עכשיו דומעות עינייך הכחולות.
כן, דמעות עצורות,
שפרצו את כל החומות.
כן, דמעות עצורות,
שיורדות ויורדות ויורדות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|