אני כותב שירה במחשב
בתקווה שדרך חלונות יגיע אור
אבל יש לו ביקורת על שאני כותב
אפילו אחרי ששידרגתי דור
בזיגזג אדום הוא מסמן את כל היקר לי
דווקא את הביטויים המדליקים
שהמצאתי ברוב עמל ומוזה
כדי שהיו מקוריים ומצחיקים.
אני עוזב את המחשב
עובר מיד לכתב יד
בחטף לדף
בצעד נמהר לנייר
אמנם הכתב שלי סולף,
העט שלי דולף,
הנייר די מקומט
והשולחן לגמרי מט,
אך לפחות יהיה לי זמן רגוע
מנוחה בין עצם הכתיבה
לבין היותי פגוע
מביקורת מכאיבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.