זה היה קצת מטורף,
קצת גובל בסוריאליזם.
קצת קשה, קצת רך,
קצת עמוק, קצת דביליזם.

זה היה חדש ומרענן,
זה אולי כל מה שאני צריכה בעולם אחר.
זה טוטאלי והחלטי,
בלי יותר מדי,
איכשהו אני שלך ואתה שלי.

חדרת לתוכי ואני לתוכך,
מצאתי בך את עצמי ובי את עצמך.
והתחברנו לסוג של אלוהים,
ושאלנו אותו מה העניינים,
והוא שתק וקצת צחק
ונתן לנו בפנים.

קחו ילדים זה השטן,
זה טוב, זה כובש, זה מסוכן.
וגמרנו הכל לבד,
בלי להשאיר לאף אחד,
ואז הלכתי כי הבנתי שהיה בזה משהו מנוון.

ועכשיו כמו נרקומנית שקמה משינה,
אני צריכה עוד מנה.