|
חומה של אישה
לתור עד בלי דעת
בגופה עד אינסוף
לתעות
במבטה האוסף
מפרשים אט אט
בכרבול ידיה בו הלב
עוצר... כמעט.
בקריאת ערגתה
חזיון תעתוע
של מדבר סלעי אהבה
לחצות על רגליים כושלות
וליפול לידה.
בריקוד אחרון
עם רוח החורף
להקפיא לחיים ושפתיים סדוקות -
וואלס של זיכרון מת.
כשאשק לעינייך
אדע כי הייתי, פסעתי
על גחלות אהבה
אינסופיות.
הוקרא בערב במה מס' 70 |
|
|
מיצי מיצי
מיצי...
קססס...
פססס...
חגלה, מנסה
לשכנע את המורה
שיש לה שפם |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.