לא לישון ולא לקום.
לא ללכת ואולי כן, אבל לא.
אבל אני רוצה, אז מה?
ואני, אני והוא והוא והיא.
וכולם מטורללים וכנראה שגם אני.

ולבד במיטה, לבד? ממתי?
וזה שקט מדי אז אני שמה איזה דיסק,
וזה רועש מדי אז אני מאוננת.
וזה טוב ואופס זה כבר נגמר.
ועוד כוסית ועוד סיגריה ואולי עוד כוסית?
ואולי למות?
אבל לא, זה בסך הכל נחמד,
עם כל העליות והירידות לא משעמם
וזה גם לפעמים באמת מרגש.

וזה כזה... כזה לא ישר.

אבל זה מה שכיף לא?

להיות קצת שמח קצת אומלל,
קצת מסטול קצת פיקח,
קצת גדול ועדין קטן.

באמצע...

אמצע.

למל"מ...