סווטה נ. דותן / מה שנשאר כשהלכתי |
רחובות רטובים
טיפות קטנות על החלון
זיכרונות יותר טובים
שלום אחרון
נשיקה של נגמר
דמעה קטנה
וחיוך שנשבר...
רוצה לברוח
רוצה להפנות את הראש
רוצה לצרוח
רוצה להפנות את הראש
אל תתן לי ללכת
כי הדרך מושכת
ואתה נשאר לבד
חושך ולילה וקר
רחובות רטובים
עטופים ברגש מוכר
של זיכרונות יותר טובים
שלום של נגמר
נשיקה אחרונה
חיוך שנשבר
ודמעה שקפאה.
רוצה לברוח
רוצה להפנות את הראש
רוצה לצרוח
רוצה להפנות את הראש
אל תתן לי ללכת
כי הדרך מושכת
ואתה נשאר לבד...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|