טל רז / חמדתי |
וייסורי באו מכל כיוון
בעוד החברה הכתה בי מכל ערב
חיבקתי אותה ולא את עצמי
ביום צרחתי לאהבת המין הנשי
ובלילות בכיתי אל הכר על שקריי
ובזעקותיי חפצתי במותי
קיוויתי להיות אחר
קיוויתי להרחיק רגשותיי ממני
כאיש חסר אונים
חיפשתי אחר קרנות מזבח
אחר עיר מקלט
אך רק בביתי מצאתי נחמה
בחדרי וחלומותיי חיכו לי חבריי
אחזו בחבל
מונעים ממני שאפול אל התהום
נפשי התאומה נמצאה
ומאז
במשכב זכר חמדתי
ומישהו חמד בי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|