|
ככל שהכעס מחלחל וההבנה מכה בי
אני רק
אוהבת אותך יותר
למרות ובגלל
וכל הדברים שקסמו לי אז
מתפוררים מולי
אבל עדיין
אוהבת.
כל הצרחות והכאבים הכי
הכי
תלויים עכשיו מולך
והעיניים שלך
שוות את הכל
את הכל.
עוד לא אמרתי לך
כל מה שרציתי
ופתאום דבר לא נשאר
רק שתיקה כואבת
ואין לי אוויר
פעם ראשונה שנגמרות
המילים |
|
|
חשבתי על דרך
מקורית לפרסם את
הדפיוצר שלי.
ניסיתי להשתתף
בפורומים, להגיב
ליצירות, לאכול
שעועית. אבל
כלום. אז חשבתי-
נו טוב, אני
אפרסם
בסלוגנים.
מה כבר יכול
לקרות, שלא
יאשרו את זה?
ההוא ששכח. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.