תזמורת של אורות בוהקים
מהבהבים מעליי כמו דיסק קופץ
שלושה צבעי בסיס מאוחדים
מתפרקים
אתה מוכן לסדר לי
אתה מוכן לסדר אותי
ואני בסך הכול כולי
כאוס מאושר מחובר  
מתבוסס בתענוגות סמויים
כמו הגמד העליז של שלגיה
על פסגת הר מושלג בטכניקולור
מהגובה הזה אני לא יורד
אתה מקשיב
רק פה אני יכול להיות כל דבר
ושום דבר
כל העונות בעת ובעונה אחת
שלכת של ברקים בפריחת החמסין
אל תגיד לי שלא הכול מותר
אל תיגע לי בקשת המעומעמת המהממת
אל תיגע לי במילים שלי
הן חיי

נחלים של חמלה מחלימה ממחלה
מחילה מתחילה במחילה התלולה של המילה
עפיפון לבן נוהר אל הלא נודע
ואנחנו נותרים עם השאלות
מימינה אותו לעוף
מימינה אותה להיות שלגיה
מימינה אותי להיות שלה
וכיצד יודעים שהיצירה גמורה?