בובה קטנה יושבת לה אי שם בארון הצעצועים הקטן
אשר אותו היא מחשיבה לחיים שלה
בובה קטנה.
אני זוכרת שקניתי אותה לראשונה
היא הייתה כל-כך יפה
אף פעם לא אהבתי בובות בלונדיניות
היא הייתה עם שיער שחור, ועיניים חומות
בחיים שלי לא ראיתי בובה עם כאב על הפנים
אולי בגלל זה לקחתי אותה
היא בובה מיוחדת
שיחקתי איתה משהו כמו 4 חודשים שלמים
רק איתה, לא לקחתי שומדבר אחר לשחק איתו
ואז הגיע הזמן לקנות צעצוע חדש.
הנחתי אותה בארון
למרות שאהבתי אותה
עברתי לצעצוע יותר יפה
פו הדוב.
ידעתי שאני תמיד אוהב אותה
אבל, אני לא יכולה לשחק רק איתה לנצח.
לפעמים, באמצע הלילה אני מדמיינת אותה צועקת
"תשחררי אותי, תני לי להיות חופשייה"
אבל אני סוגרת את הארון טוב מאוד
כדי שהיא לא תברח ממני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.