שירי אל / את |
נעלמת עם החיוך,
נשאר רק לובן של עיניים ריקות
קצת מרירות מכתימה את הצוואר,
ולגלוג מכסה מלמעלה
דמעות צונחות כמו מפלים,
על צבעים ניתן לבית-דין לחלוק
ולנהר ושלולית קשה לתת האמונה
ואפילו שברירות חורפית לא מרככת.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|